תביעות בגין רשלנות בעולם הרפואה, הן תביעות שמטרתן היא קבלת סכום כספי שאמור לשקף את סך ההוצאות הצפויות בגין הפגיעה בבריאות שנגרמה בגלל הרשלנות שהופעלה על המטופל, וכן לשקף את עוגמת הנפש והנזק שנגרם למטופל בגלל המצב אליו הוא נקלע. בתי משפט צריכים להעריך את שני הפרמטרים. כך למשל, יכול בית המשפט להעריך שסך ההוצאות בגין ההחמרה במצב הבריאותי עומד על שני מיליון שקלים, אך מאחר והמטופל היה גם כך מסובך במחלה קשה וסופנית, ומותו היה קרוב בכל מקרה, הרי שעוגמת הנפש היא אלמנט שולי יותר בתביעה, ולכן יפסוק על סכום של מספר מאות אלפי שקלים כפיצוי על עוגמת הנפש למשפחה. העניין הוא שאזרחים רבים בישראל הבינו שאי אפשר לקבל מצבים של רשלנות רפואית כגזירה מן השמים, ולא כל מצב של טיפול לקוי הוא טעות בתום לב של הרופא. בשנים האחרונות גדל מאוד היקפן של התביעות כנגד רשלנות בעולם הרפואי בישראל, ואנשים רבים בוחנים היטב כל מקרה של טיפול לקוי בהם או בקרוביהם, כדי לבדוק האם מדובר במקרה של רשלנות.

רשלנות רפואית, הרחבה של הגדרת המושג

לאור העלויות הגבוהות של טיפולים רפואיים, ולאור העוצמה של עוגמת נפש פוטנציאלית בגין מותו של מטופל, או פגיעה קשה באיכות חייו, הרי שתביעות במקרים של רשלנות רפואית הן תביעות הנסובות סביב סכומים גבוהים במיוחד היכולים להגיע למיליוני, עשרות מיליוני דולרים ולעיתים אף יותר. בשנים האחרונות, נכנסו יותר ויותר מקרים, מעבר לטיפול לקוי באופן ישיר, להגדרה של רשלנות. כך למשל, מוסד לדיור מוגן שמבטיח לדייריו תנאים רפואיים מסויימים, ובסופו של דבר אינו עומד בתנאים אלה, עלול לעמוד למשפט על רשלנות אם אי עמידתו בהבטחותיו תוביל למותו של אחד הדיירים או לפגיעה משמעותית במצבו הבריאותי. כיום, לא ניתן למצוא רופא או איש צוות רפואי בישראל שאינו מבוטח כנגד תביעות של רשלנות. אי לכך, בהינתן עשרות אלפי עובדים בעולם הרפואה בישראל, ניתן להעריך שגם ענף הביטוח מגלגל כסף רב סביב תחום זה של רשלנות בעולם הרפואה.